2011 – Peace Project – Desteni I Process – חינוך לשלום חלק ב’ – הפרוייקט של דסטיני

המשך העבודה לקורס פרוייקט לשלום

פרויקט החינוך לשלום של דסטיני

1.1.הפילוסופיה של דסטיני

העקרון המנחה שדסטיני פועלים לפיו הוא: לעמוד בשם החיים עבור כולם, כאחד וכשווים.

To stand for and as life as All as One and Equal.

 

הסיבה לשימוש במונח ‘עקרון’ הוא ספציפי ומכוון – זה בא להמחיש שאין דסטיני פועלים לפי חוקים אלא חיים כעקרון – השאלה היא לעולם לא – מה אנחנו עושים? אלא נשאל את עצמינו: מי אנחנו במהלך העשייה שלנו? לאיזה עקרון אנחנו מסכימים ועם איזה עקרון אנחנו משתתפים באמצעות הפעולות שלנו? תמיד נבדוק מהי נקודת ההתחלה, מהו המניע, של הפעולות שלנו. כך אדם יוכל לשקול ולבחון את מעשיו בכל רבדי החיים, תוך שימוש בשכל הישר בעזרת עקרון מנחה אשר תומך בו ובכולם כאחד.

הגישה של דסטיני והשימוש בעיקרון מנחה מזכיר במידה רבה את הגדרת המוסר של קאנט בספרו “המטאפיזיקה של המידות”, בו הוא מנסח את הצו הקטגורי: “עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי“, על פי עקרון זה צריך האדם לשאול את עצמו לפני כל מעשה ‘ומה אם כולם היו נוהגים באותה דרך?’ חשוב לציין שקאנט בדומה לדסטיני מתייחס לנקודת ההתחלה, למניע של הפעולה, ולא לפעולה עצמה.

נמחיש את הרעיון עם דוגמא: הנורמה החברתית דורשת מאיתנו לבצע פעולות של עזרה הדדית, “זה ‘טוב’ לעזור לזולת”, אך עלינו לשאול את עצמינו מה עומד מאחורי העזרה, מה מניע אותנו לעזור לזולת. למשל כאשר חבר מבקש את עזרתינו ואנו נענים לעזרתו, אנו לוקחים בחשבון שזה ייצור חוב, ושהוא יחזיר לנו טובה כשנצטרך עזרה בעצמינו. כך שבתוך העזרה לחבר אנו למעשה משתתפים בעקרון של מניפולציה ובעקרון של חוב, כך שבמורד הדרך הוא יחזיר לנו טובה ויעזר לנו משום שהוא “חייב לנו”.

בתוך מסגרת הנורמה החברתית, אנו עושים את ה’דבר הנכון’ כאשר אנו עוזרים לחבר, ללא קשר לנקודת ההתחלה והמניע. אך אנו נשאל את עצמינו האם השימוש במניפולציה הוא ראוי ומכובד, והאם הרצון ליצור חוב כלפי הינו ראוי ומכובד?

כל עוד אנו פועלים מתוך עקרון מסויים, למשל מניפולציה, אנו למעשה מקבלים את העקרון כתקף, וכחלק מתקפותו עלינו להכיר בכך ולקבל את האפשרות שאחרים ישתתפו בעקרון גם הם – אז למעשה מתוך ההשתתפות שלנו בעקרון של מניפולציה אנו מסכימים שאחרים יעשו עלינו מניפולציות כשימוש באותו עקרון שאנו בעצמינו תומכים בו. כך לגבי כל עקרון שאנו משתתפים בו ומקיימים אותו.

עלינו לשאול את עצמינו האם העקרון שאנו משתתפים בו תומך בחיים של כולם כאחד וכשווים או שמא הוא תומך בהשרדות ובאושר של בודדים בלבד.

פרוייקט החינוך של דסטיני מציע שיטה, כלים ותמיכה כדי שנוכל לזהות את העקרונות שאנו כיום משתתפים בהם, להפסיק את השתתפותינו בעקרונות שאינם תומכים בכולם ויוצרים פילוג, אי-שוויון, סבל, כאב, ואי צדק חברתי ולהחליט לשנות את עצמינו כדי לחיות לפי עקרון שתומך בחיים של כולנו בשוויוניות ובאחדות.

1.2.רקע תאוריטי

הנחת היסוד היא שהאדם מתפקד על ידי מערכת תודעה אשר באה לידי ביטוי במחשבות, רגשות ותחושות אנרגטיות, כך שכל עוד האדם חושב או מרגיש (במובן הרגשני – כועס, עצוב…) או חווה חוויה פיזית-אנרגטית (כמו שפחד מורגש על ידי תחושה פיזית-אנרגתית כלחץ בחזה), הוא מתקיים כמערכת תודעה ולא חי באופן עצמאי כביטוי של עצמו כביטוי של החיים עצמם. מתוך הנחת יסוד זו עולה כי בני האדם חיים כרובוטים אורגניים, כך שלמעשה איננו חיים במלא מובן המילה.

 

התהליך של דסטיני הוא תהליך בריאה עצמית שלנו כחיים מתוך הפיזיות. (Birthing yourself as life from the physical) והוא מתחיל בנקודה אחת ספציפית והיא נקודת התחלה של כנות עצמית.

האמונה שאנחנו מערכת התודעה שלנו וההזדהות שלנו איתה, היא נקודת חוסר הכנות הראשונה. כך שאם אנו חושבים ומרגישים (מזדהים עם הרגשות והמחשבות) אנו למעשה התגלמותה של חוסר הכנות. על מנת “להגיע” לכנות עצמית עלינו קודם לעצור את מערכת התודעה, את המינד, את המחשבות והרגשות, ולהגיע למצב של דממה – הכוונה היא לא לעילוי רוחני ומדיטטיבי, אלא מצב בו אין כל מחשבה, רגש או תנודה אנרגטית.

בדומה לפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, המתעסקת בין היתר בשאלת חירותו של האדם וחופש הבחירה – לפי פילוסופיה זו, לא יתכן שאדם יהיה משועבד שכן כל מהותו של האדם בחירותו. גם דסטיני מכירים בבחירת האדם, אך כל עוד הוא בוחר בחוסר כנות הוא למעשה “בוחר” להיות משועבד ובעצם מוותר על חירותו, ברגע שיבחר לחיות בכנות עצמית האדם יפסיק להיות כבול למינד, למגבלות המחשבה, הפחד והעבר ויוכל לחיות כל רגע בחרות.

בכל רגע כל אחד ואחת מאיתנו נתונים לבחירה בין שתי אפשרויות בלבד, והיא הבחירה בין כנות עצמית לבין חוסר כנות עצמית, ומתוך כך אנו כולנו שווים מבחינת הבחירה שעומדת בפנינו בכל רגע. כיום, בשלב זה בעולם, כולנו מתקיימים מתוך נקודת התחלה של חוסר כנות עצמית. כל מה שמתרחש במציאות קורה מתוך נקודת התחלה זו – נקודת התחלה של חוסר כנות, וכולנו שווים בנקודת ההתחלה שלנו.

כנות עצמית איננה משהו שאפשר ללמד אדם, או לספר לו. על כל אחד ואחת מאיתנו לגלות את הכנות העצמית שלנו בכוחות עצמינו ולהגדירה מחדש בכל רגע. זהו התהליך האישי. הכלים והשיטה שמציעה דסטיני הם הדרך לכנות עצמית, הדרך חזרה לעצמינו.

It takes guts to live self honesty – to be self honest with self. Because we have for all of our lives adapted and conditioned ourselves to the norm of ‘how I should be’, adapted and conditioned ourselves according to those that have gone before us – we haven’t actually ‘lived who we are’ – we lived according to that which was already laid out before us. ‘Fitting into’ a world, a society, a culture which accordingly shape ‘ourselves’ – instead of living as the world as ourselves, one and equal here in self expression.

So, it’s always been a ‘fitting into’ and not a HERE in SELF EXPRESSION.

And self honesty goes ‘against’ all conditionings, adaptations, acceptances, norms, fittings within and as you and your world – because self honesty is directed towards SELF – not to others within your world, within this world, not to society, not to culture = only SELF.  (Jack – The Courage to live Self-Honestly)

על ידי השתתפות בפרויקט של דסטיני, בתהליך של כנות עצמית, האדם מגלה כי הוא משועבד למערכת התודעה שלו, ומתחיל בתהליך של פירוק ההזדהות איתה. הוא מגלה כי הוא אינו מוגדר על ידי מערכת התודעה, הוא אינו מוגדר על ידי המחשבות והרגשות שלו אשר נוצרו בעקבות השפעות סביבתיות, חברתיות ותרבותיות, האדם מבין שהוא אינו צריך להמשיך ולהיות מונע מכל אלו כפי שהיה רגיל עד שלב זה – ויכול לפתח את עצמו בכנות עצמית מתוך נקודת התחלה חדשה, וכך האדם מתחיל לפעול מתוך עקרון שתומך בחיים – הוא בוחן את המחשבות, הרגשות והתחושות שלו ואינו הולך אחריהם יותר בעיוורון – הוא לומד לשאול את השאלה: האם השתתפות שלי בפעולה הזו, תהיה ככל שתהיה, תומכת בחיים ככולם כשווים – או שמא אני מונע מהיצרים, הדחפים והאינטרסים האישיים שלי? כפי שניסח זאת קאנט “האם הייתי רוצה שכולם ינהגו כך, ויפעלו מאותם מניעים מהם אני פועל?”

כחלק מהתהליך, אנו לומדים לעצור את עצמינו, ולחזור לנשימה כעוגן שמחבר אותנו לכאן – לקיים, מתוך הנשימה הדברים מתבהרים, ומתוך השקט של הרגע אפשר להתקדם ולפעול.

1.3.הכלים המרכזיים של דסטיני

היישום, הפרקטיקה בפועל, של כנות עצמית היא למעשה הפתרון אשר יביא לשלום עולמי, לגן עדן עלי אדמות. כנות עצמית שוברת מוסכמות תרבותיות ונורמות חברתיות אך תמיד נשארת נאמנה לעקרון המנחה של שוויון ואחדות. מתוך כנות עצמית כל פעולה, מעשה, מילה ומחשבה תומכת בכולם כחיים באופן שווה, ומונעת (motivated) מהאינטרס המשותף הטוב ביותר לכולם.

אך כדי להגיע לכנות עצמי עלינו קודם להשקיט את המינד, ולהפסיק את השתתפותינו עם מערכת התודעה. ולשם כך קיבצו בדסטיני מספר כלים כדי לתמוך ולאפשר את התהליך. הכלים שדסטיני מציעה הם: כנות עצמית, כתיבת העצמי לחופשי , סליחה עצמית ויישום עצמי מתוקן, נשימה ולקיחת אחריות עצמית בכל רגע.

Self honesty, writing myself to freedom, self-forgiveness, corrective application, breathing and self-responsibility

כל הכלים הללו נועדו לתמוך במשתתפים בדרכם לגילוי עצמי כנה, אך הם אינם יותר מכלים, ולכן יעילותם תלויה בנקודת ההתחלה והכוונה של המשתתפים. במהלך כל צעד בדרך המשתתפים עושים את הבחירה בין כנות עצמית לחוסר כנות עצמית ויש להם בכל שלב הזדמנות לתקן את עצמם ולשנות את נקודת ההתחלה.

הכתיבה כאחד מהכלים המרכזיים בשיטה, מאפשר לכותבים לראות את עצמם ללא המניפולציות של המינד שנוטה לעוות את המציאות על ידי זיכרון סלקטיבי, כך התהליך כתוב והמשתתפים יכולים לראות את עצמם באופן בהיר על הנייר, שחור על גבי לבן, הם יכולים לראות את ההתקדמות שלהם, מאיפה הם באו ואיפה הם נפלו בדרך כך שיוכלו ללמוד מהטעויות של עצמם, לסלוח לעצמם ולתקן את עצמם בהתאם. המשתתפים משתפים את הכתיבה האישית שלהם על ידי כתיבת בלוגים ופרסום בפורום של דסטיני.

חשיפת התהליך האישי בפומפי משרת שתי מטרות: האחת היא לבדוק את עצמם מול הנקודה של בושה עצמית, אם הם חווים בושה מול הכתוב זה סימן שהם מראים לעצמם עוד נקודה שעליהם לתת לעצמם את מתנת הסליחה העצמית – הבושה מצביעה על נקודה שאנו לא שלמים עם עצמינו ולא מקבלים בעצמינו ומצד שני מזוהים איתה, ומאמינים שהיא מגדירה אותנו. הבושה מצביעה למשתתפים על נקודה בה הם עדיין מזוהים ומשתתפים עם מערכת התודעה, ולכן מתוך הבושה הם יכולים לגדול על ידי יישום של סליחה עצמית ויישום עצמי מתוקן. המטרה השניה היא דרך שיתוך העצמי בכתיבה, הם חושפים את הדרך שלהם כדי שלבאים אחריהם תהיה האפשרות ללמוד מהם ולקחת מהם דוגמא אישית לשינוי. כל המשתתפים תומכים באחרים על ידי הכתיבה שלהם במקביל לתמיכה העצמית שקיימת בכתיבה עצמה, כך שבזכות הכתיבה נוצרת קהילה, תמיכה ומעורבות הדדית בין המשתתפים.

הסליחה העצמית זהו עוד כלי מרכזי בשיטה, הוא מתבסס על המוכנות שלנו להביט לעצמינו בעיניים ולראות את עצמינו בכינות וללא שפיטה, ומתוך זה לקחת אחריות עצמית על כל המציאות שאנו משתתפים בה, הסליחה העצמית מבטלת את האפשרות לשפיטה והאשמה כלפי האחר וכלפי עצמינו. הכלי של סליחה עצמית הוא קריטי בתהליך השחרור מתבניות. זאת הצהרה שאדם עושה בפני עצמו, הצהרה שהוא מוכן להשתנות, מוכן לקחת אחריות ומוכן לחשות את עצמו מול עצמו, באותם מקומות בהם עד אותו רגע הסתיר את עצמו בחשיכה.

אני אכתוב כמה משפטים כדוגמא מתוך עמוד של שיתוך סליחה עצמית בפייסבוק:

I forgive myself for accepting and allowing myself to be and express jealousy within my partnership. I forgive myself for accepting and allowing the emotional experience of jealousy to exist within and as me.

I forgive myself for accepting and allowing myself to be and express judgment within my partnership instead of encouraging growth and understanding.

כלים נוספים, מתגלים לאורך הדרך, וכל משתתף בונה לעצמו ארגז כלים מתוך הנסיון שלו בתהליך. אלו כלים משניים, כמו סימני דרך, אך למעשה הם אינם משניים כלל וכלל כי הם לב ליבה של הדרך, “אלוהים נמצא בפרטים הקטנים”. למשל, כשאנחנו במהלך ויכוח רוצים להיות צודקים – יש כאן מעורבות של אגו שדואג לעצמו זה סימן לקחת נשימה ולחזור לעקרון המנחה, לבדוק על מה הצורך להיות צודק יושב, לרוב על חוסר ביטחון וכו’… דוגמא נוספת היא תשומת לב לקוטביות – בכל פעם שאנו מוצאים את עצמינו מגדירים דבר כטוב/רע או נכון/לא נכון – אנו למעשה מצמידים התייחסות קוטבית לפרשנות מסויימת ובמקומות האלו עלינו לבדוק את עצמינו ולפתח מחשבה ביקורתית כלפי עצמינו. כי לרוב ההגדרות שאנו מתייחסים אלהים לא עברו בדיקה אם ההגדרה משרתת את העקרון המנחה של שוויון, לרוב ההגדרה הגיעה מרקע תרבותי מסויים ומכילה בתוכה אי שוויון ונפרדות. עלינו להחליט אם אנו רוצים להשתתף בעקרון המנחה שההגדרה מייצגת או לא להשתתף מתוך עקרון של תמיכה בחיים ככולם כשווים.

וכך אנו מפתחים לנו בכל שלב וצעד את ארגז הכלים שלנו, ונעזרים כקהילה בארגז הכלים של ההולכים לצידינו בדרך.

 

1.4.השיטה ודרך העברה       

הקורס של דסטיני “desteni I Process” הוא קורס אינטרנטי רב שנתי, הכולל תמיכה דרך שיחות צ’אט ופורום פעיל, בו כל המשתתפים משתפים את עצמם ותומכים זה בזה כיישום “ואהבת לרעך כמוך”, הקורס כולל גם ביקור של כחודש בכך שנה בחוות דסטיני שבדרום אפריקה לתמיכה ישירה, אישית ואינטנסיבית בתהליך.

החומר מועבר למשתתפים דרך הרצאות כתובות ושיעורים מצולמים אשר מפרטים את שלבי התהליך תוך כדי מתן דוגמאות פרקטיות ליישום והסברים תיאורטיים להבנה. השנה הראשונה של הקורס מיועדת בעיקר להבנת העיקרון המנחה של “שוויון ואחדות” דרך חקירה עצמית בעזרת הכלים שהזכרנו קודם לכן.

המערכת בנויה על בסיס של שיטת הידידות (buddy system) בה לכל משתתף מוצמדים שני משתתפים וותיקים יותר אשר תומכים בו ועוזרים לו במהלך הדרך. עיקר התמיכה נעשה בפורום הפומבי, אך למקרים של נושאים שהינם רגישים מידי בכדי להתפרסם בפומבי, ובשביל שאלות ותמיכה אישית ישנה שיטת הידידות. הידידים הם למעשה תומכים במשתתף החדש לכל אורך הדרך, ומתוגמלים כלכלית בשביל העזרה, כך שכל משתתף אחרי שלושה חודשים של השתתפות יכול גם הוא לתמוך כידיד במשתתף חדש. כך שהמערכת עם הזמן יכולה גם להניב משכורת למשתתפים.

הסיבה למבנה הכלכלי נובע מתוך דבריה של איינריך – ישנם הבדלי מעמדות וברוב המקרים אנשים “תקועים” במקומם, לכן, דסטיני מתוך עיקרון של שוויון רוצה לתת לכל משתתפיה הזדמנות לכלכל את עצמם בכבוד וכך יהיה להם יותר זמן לתמוך באחרים בתהליך שלהם. בסופו של דבר נרקמת מערכת של תמיכה הדדית, מעין קהילה של תמיכה.

המשתתפים מקבלים גישה לשיעור החדש מידי חודש, ובכל שיעור ישנה משימה כדי לוודא שהמשתתף מבין את הנלמד ומיישם את החומר ולא מעוות אותו על ידי מניפולציות אפשריות – שני הידידים שיש לכל משתתף עוזרים לו ומכוונים אותו, וכך מתרגלים תמיכה, עזרה וגם מתרגלים שוב ושוב את המומר הנלמד ונהיים עם כל ידי למורי דרך טובים יותר. הניסיון מראה שככל שמשתתפים תומכים יותר באחרים הם נהיים יציבים יותר בדרכם שלהם, כך שזו למעשה תמיכה הדדית בכל שלב.

תוך כדי יישום השיטה והחקירה העצמית, ובעזרת השיתופים דרך כתיבה וקריאה של כתבי אחרים אנו רואים עד כמה אנחנו דומים, דרך השיתוף אנו מבינים טוב יותר את המהות של השוויון, כי אנו רואים על עצמינו עד כמה זה נכון, ברגע שאנחנו מוכנים להודות ולהסתכל על עצמינו בכנות, וכך גם היתר, אנו מצליחים לראות איך כל מה שהסתרנו הוא המפתח לשחרור שלנו, על ידי סליחה עצמית אנחנו יכולים להרשות לעצמינו להיפתח. וכך כמו דברי קאמי, לטפל באבסורד שלנו על ידי כך שנכיר בו ונטפל בו.

  1. מילות סיכום

בדסטיני מצאו דרך ושיטה, פתרון שמתייחס לכל מישורי הבעיה, ולכן אנו רואים בו כפרויקט אמיתי לשלום אשר מחנך לקראת ומיישם פתרון שורשי עמוק. הפרויקט של דסטיני מכוון לשינוי אמיתי של המצב הקיים ולא מסתפק רק פלסטר זמני.

אני, מאיה, לוקחת חלק בפרויקט של דסטיני מזה שנתיים. מתוך הניסיון האישי שלי, ומניסיונם של חברי אני רואה בפרויקט זה הפתרון היחיד המוצע שמסוגל לקדם שלום ושוויון, ובאמת ליצור שינוי מהפכני שיביא לפתרון הקונפליקטים והמלחמות החיצוניות והפנימיות כאחד.

המטרה הראשונה של דסטיני בסופו של דבר היא ליצור תשתית פוליטית-כלכלית שתומכת בחיים כולם כשווים כצעד ראשון שיאפשר חינוך שוויוני לכולם – כיום הכלכלה-פוליטיקה משעתקים את אי השוויון ולא מאפשרים למסגרות החינוכיות להגיע לכל. לכן דסטיני עובדים בשני מישורים – מהמיקרו למקרו ומהמקרו למיקרו, הן מהתהליך האישי כי השינוי חייב להתחיל בכל אחד ואחת מאיתנו והן מההשפעה האישית שיש לכל אחד מאיתנו על הסביבה בקרובה שלנו ברמת הדוגמא האישית, מצד שני התהליך מתקיים ברמה המערכתית, במסגרת הפוליטית-הכלכלית, כמהלך לשינוי התשתית הכלכלית כך שהכלכלה תתמוך בכולנו, כדי שנעבוד בשביל ערך החיים ולא בשביל ערך הכסף, שינוי הכלכלה לכלכלה שוויונית “Equal Money System” כך שהכלכלה תעבוד מתוך הערכים של שוויון ולטובת כולם ולא מתוך ערכים של ניצול ולטובת בודדים.

בימים אלו חברי דסטיני עובדים על כתיבת ספרים רבים בנושא, בכדי להציג את הרעיון באופן מקיף ומובנה. המחאות שמתקיימות בימים אלו (אוגוסט 2011) בישראל ובעולם, דורשות למעשה כלכלה שוויונית, אך הפתרון אינו קיים עדיין בתודעת הציבור, לכן זה ייקח עוד זמן. דסטיני כאן, עד שזה יושלם.


  1. מקורות

 טולסטוי, ל.נ.  מלחמה ושלום. מרוסית: לאה גולדברג ‫    מרחביה : ספרית הפועלים, 1953.

 ארנרייך, ב . כלכלה בגרוש : איך (לא) להצליח באמריקה. מאנגלית: אסף שור. תל אביב : בבל, תשס”ד 2004.

 קאנט, ע.  הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות. מגרמנית: חנן אלשטיין. תל-אביב : ספרי עליית הגג, .2010

www.desteni.co.za

If you’d like to learn more about the equal money system, visit:

www.equalmoney.org

There is a great book that just recently came out and it’s for sale now on the desteni Equal Life Store, the book is a collections of FAQ about the equal money system, giving a deeper and wider understanding about what the equal money system is all about – very recommended for all!!!

you can find the book here, allong with many other product in many topics, such as: music, process support, sexuality, family&friends, and more and more and more…

thanks

Advertisements
This entry was posted in Uncategorized and tagged , , , , , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s